קידום אתרים

גוגל? משיקה את גרף הידע (Knowledge graph) המספק תשובות, ולא רק לינקים

ע"י

2524

לאחר שרמזה על כך במשך חודשים, גוגל השיקה היום באופן רשמי את “גרף הידע” שלה. הטכנולוגיה החדשה מספקת מידע פופולרי לגבי אנשים, מקומות, ודברים לצד תוצאות החיפוש המסורתיות של גוגל. בנוסף, היא מאפשרת לגוגל לעבור לשיטת חיפוש חדשה, לא עוד חיפוש אחר דפים המתאימים לשאילתות חיפוש ספציפיות, אלא חיפוש אחר “ישויות” או רעיונות אשר מילות החיפוש מתארות.

גרף ידע? “גרף” הוא מינוח טכני המשמש בכדי לתאר את הקשרים בין קבוצה של אובייקטים שונים. גוגל השתמשה ב”גרף קישור” בכדי להדגים כיצד אתרים שונים מקושרים אחד לשני?,? וזאת בכדי להחליט איזה אתרים הם פופולריים ורלוונטיים לשאילתת חיפוש ספציפית. פייסבוק השתשמשה ב”גרף חברתי” בכדי להבין כיצד אנשים מקושרים אחד לשני. “גרף ידע” הוא המושג שגוגל משתמשת בו בכדי לתאר את האופן בו היא מרכיבה יחסים בין אנשים, מקומות ודברים שונים, וכיצד היא מספקת עובדות ומידע לגבי אותן ישויות.

שינוי משמעותי, תצוגה שאינה בולטת

מוקדם יותר השנה, הוול-סטריט ג’ורנל (Wall Street Journal??) כתב לגבי התפנית הקרבה. בזמנו חשתי שמה שמתואר נראה יותר כמו הרחבה של דברים שגוגל כבר עשתה ופחות כמו תפנית דרמטית. עכשיו, לאחר שראיתי את הדבר באופן אישי, אני עומד על טעותי. הוול-סטריט ג’ורנל צדק. זהו אכן שינוי גדול השווה ערך לשינויים דוגמת Search Plus Your World בינואר האחרון או חיפוש אוניברסלי (Universal Search) ב-2007.

שינוי גדול, אולם אינני חושב שהוא יזעזע את עולמם של רוב משתמשי גוגל אשר יתחילו לראות אותו ב-Google?.?com בימים הקרובים במידה והם מחפשים באנגלית.
מנוע החיפוש של גוגל יראה באופן כללי אותו הדבר. מידע מגרף הידע זורם ליחידות חדשות – אין להן שם רשמי (ושאלתי), כך שאקרא להן ?”?פאנלי ידע”. פאנלים אלו מופיעים מימין לתוצאות החיפוש הרגילות של גוגל במקום להפריע לקישורים המוכרים הללו:

פאנלי הידע לא תמיד מופיעים, הם מופיעים רק כשגוגל מחליטה שהם רלוונטיים לחיפוש. אולם כשגוגל מחליטה שהם אכן רלוונטיים, הם כלי חיפוש די אדיר. כשמנהל מנוע החיפוש של גוגל, אמיט סינגהל (Amit Singhal??), נתן לי לשחק עם המערכת החדשה לאחר הרצאתו המרכזית בתצוגת SMX לונדון אתמול, לא יכולתי אלא להשוות את זה לסוג של StumbleUpon או Channel Surfing של מנועי החיפוש.

גלישה אחר עובדות

החיפוש Star? ?Trek הציג פאנל הכלל הפניה ל-Star Trek?:? Voyager, הפרק האהוב עליי ביותר בסדרה. לכשעקבתי אחר ההפניה בכדי לחקור יותר, קופסת ה-Voyager כללה הפנייה ל-Babylon 5, עוד סדרת מדע בדיוני שאני מחבב מאוד. לאחר שעברתי לקופסא הזו, הייתה הפניה לקלאודיה כריסטיאן (Cluadia Christian) שביצעה באופן נפלא את התפקיד של סוזן איבנובה (Suzan Ivanova), המשכתי לגלוש בכדי לראות מה זה יניב. אם אי פעם קרה לכם שהתחלתם לקרוא בוויקיפדיה ואז נאבדתם תוך קפיצה מנושא אחד לאחר, זו אותה חוויה שלדעתי רבים עתידים לקבל מגוגל. לא רק שתקבל תשובות לשאלותייך, אלא סביר להניח שמהר מאוד תתחיל לחקור יותר משתכננת, ושגם תהנה מזה תוך כדי.

3.5 מיליון עובדות לגבי 500 מיליון אובייקטים

לטענת גוגל היא אספה יותר מ-3.5 מיליון עובדות, הכוללות מידע לגבי ויחסים בין 500 מיליון אובייקטים או “ישויות”, כפי שהיא מכנה אותם לעתים. באופן כללי, ישויות הינן אנשים, מקומות או דברים, או כפי שכולנו קוראים להם, שמות עצם.

באופן ספציפי, אילו רק כמה מן הקטגוריות של אובייקטים שלגביהן לגוגל יש עובדות:

• שחקנים, במאים, סרטים
• יצירות אומנות ומוזיאונים
• ערים ומדינות
• איים, אגמים ומגדלורים
• אלבומי מוסיקה והרכבים מוסיקליים
• כוכבי לכת וחלליות
• רכבות הרים וגורדי שחקים
• קבוצות ספורט

עוד פעם, אלו רק כמה מן הקטגוריות. מערכות היחסים ביניהם חשובים באותה המידה כמו העובדות. מערכות היחסים מאפשרות לגרף הידע לדעת איזה שחקנים למנות עם סרט מסוים, או איזה חללית ביקרה באיזה כוכב לכת.

העובדות הפופלריות ביותר

איך שומרים על עצמנו מלהיות מוצפים בעובדות לא שימושיות? גוגל בוחרת את העובדות שחופשו הכי הרבה בהקשר של אובייקט מסויים.
“אנו מראים את כל הדברים שאנשים מחפשים בשאילתות ספציפיות” אמר לי סינגהל.

קחו לדוגמא את שני פאנלי הידע הבאים, אחד של יוצר הסדרה הסימפסונס (The Simpsons) מט גרונינג (Matt Groening) והאחר של הארכיטקט פרנק לויד רייט (Frank Lloyd Wright) (אתם יכולים ללחוץ בכדי להגדיל):

עבור שניהם נאמר מתי הם נולדו והיכן התחנכו. לאחר מכן, שאר המידע שונה. רק אצל גרונינג יש מידע לגבי הוריו ואחיו, מדוע? הביטו היטב בשמות: מרגארט (מארג’), הומר, ליסה. גרונינג נתן שמות לדמויותיו על שם חברי משפחתו שלו. כשבוחנים חיפושים הקשורים לגרונינג, גוגל יכולה לראות שאילו נושאים שמחפשים לעתים תכופות.

עבור גרונינג, נמנים הספרים אותם כתב. עבור רייט, הבניינים המפורסמים שעיצב. זה הגיוני. אנשים הרבה יותר מתעניינים בבניינים שעיצב רייט מאשר בספרים שכתב. ללא ספק, המלצות ההשלמה-האוטומטית (Auto?-?complete suggestions) של גוגל, המתבססות על החיפושים הפופולריים ביותר שקשורים לנושא מרכזי אחד, משקפות את השיטה הזו גם כן.

מצאתי עניין רב בלראות מה מוצג כשעברתי בין סוגים שונים של חיפושים. עבור דיסנילנד, הוצגו מתקני שעשועים פופולריים. למתקן כמו Space Mountain, הוצג משך הנסיעה (באמת, רק 3 דקות?). עבור אסטרונאוט מסויים, הראו לי את המשימות בהן השתתף ואת הזמן הכולל אותו בילה בחלל (כמה מגניב שיהיה כזה מידע לגביך). עבור ארמון בקינגהאם, שטח הרצפה נכלל בתוצאות. עבור לארי פייג?’? ומארק צוקרברג, הוצג שווי השוק המוערך שלהם.

לכל פאנל ידע יש חלק “אנשים גם חיפשו אחר…” בו ישנה רשימה של אנשים, מקומות ודברים. כפי שכבר אמרנו, מערכות היחסים נקבעות על ידי ניתוח מידע החיפוש של גוגל. אנשים שחיפשו את גרונינג, לדוגמא, מחפשים גם אחר דיוויד אקס כוהן (David X?.? Cohen) שיצר את Futurama ביחד עם גרונינג.

עבור אנשי שיווק, או כל מי שמתעניין באיך אנשים מחפשים, פאנלים אלו הפכו למקור מידע מעניין לצד כלי ניתוח של מילות מפתח (Keyword Research tools) דוגמת Google trends?, Google Insights Google Correlate ? או Adwords Keyword Tool.

עובדות אבל לא פעולות

דבר אחד שמצאתי לוקה בחסר הוא שפאנלי הידע לא כללו את האופציה לבצע פעולות הקשורות לאובייקטים שלהם. לדוגמא, אחד הדברים הפופולריים ביותר שאנשים רוצים בהקשר לארמון בקינגהאם זה להזמין כרטיסים להדרכות. אולם לפאנל לא הייתה את האופציה הזו.לעומת זאת, ה”Snapshots” החדשים שהוכרזו (אולם יתחילו להיות פעילים רק בעוד כשבוע) כחלק מהשקתו החדשה של בינג (Bing) בשבוע שעבר, מאוד מנסים לעזור לאנשים לעשות דברים דוגמת הזמנת כרטיסים ושמירת מקומות.

למה שלא יהיו גם פעולות?

“אנו כמובן נחקור את הכיוון הזה, אולם כרגע, אנו פשוט רוצים להוציא את זה לאור ולראות איך זה עובד” אומר סינגהל.לעתים אתה יכול לבצע פעולות דרך הקישורים לאתרים המקוריים המספקים את העובדות, דוגמת חיפושי מוסיקה שמאפשרים את השימוש ב-Songkick או StubHub.

לאיזו אנדרומדה התכוונת?

עבור חיפושים מסוימים, לגוגל עשויה להיות יותר מישות אחת שלגביה יש עובדות הקשורות לחיפוש. במקרים שכאלו, במקום לנחש לא נכון, גוגל מציגה “קופסת ראה תוצאות” (See results box) כפי שמוצג למטה עבור החיפוש אנדרומדה (Andromeda):

לפי גרף הידע של גוגל, אנדרומדה יכולה להיות, הגלקסיה, סדרת הטלוויזיה או הלהקה השוודית. קופסא זו, הנקראת גם קופסת הפירושים השונים, מאפשרת לאנשים לבצע את הבחירה הנכונה.

מאיפה באות העובדות?

איך גוגל יודעת את כל העובדות הללו? Google Squared היה הנסיון הראשוני ב-2009 לחלץ עובדות מן הרשת. לגוגל עדיין יש את הטכנולוגיה הזו, אולם השרות מעולם לא היה מרשים מבחינת הדיוק שלו, והוא נסגר כאתר בפני עצמו לפני כשנה.למעשה זו הייתה הרכישה של גוגל את Metaweb ב-2010 אשר העניקה תנופה אמיתית לגרף הידע. Metaweb הייתה בתהליך של בניית מערכות היחסים ועל ידי שימוש ב-Freebase, היה בכוונתה ליצור מאגר מידע של עובדות.

סינגהל אומר שמאז גוגל הגדילה את מאגר המידע של העובדות באופן מסיבי ומשמעותי.

Freebase תרם רבות אולם מידע מגיע גם ממקורות אחרים הנגישים לציבור הרחב דוגמת וויקיפדיה, ספר העובדות העולמי של ה-CIA ואף מידע מ-Google Books. מעבר לזה, גוגל גם מקבלת רשות, ורוכשת מידע ממקורות חיצוניים.

“מתי שאנו יכולים לשים את ידינו על מידע מאורגן, אנו מוסיפים אותו” אומר סינגהל.

תיקון מידע מקולקל

כשלוקחים מידע מוויקיפדיה ומקורות מידע ציבוריים אחרים, המשמעות היא שהמידע לא תמיד מהימן. לכן לפאנלי הידע יש קישור “דווח על בעיה” בתחתית.אם אתה לוחץ על קישור זה, אתה יכול לדווח על שגיאה כלשהי בעובדות. סינגהל אומר שגוגל תעשה שימוש במערכת התשלב אלגוריתמים וביקורת אנושית בכדי לבחון האם עובדה מסויימת צריכה להיות מתוקנת.

אם גוגל עושה שינוי בעובדה, המקור שסיפק את העובדה יעודכן על כך. משמעות הדבר היא, שוויקיפדיה תעודכן במידה ויש בה שגיאות. היא לא חייבת לשנות כלום, אבל ניכר כי האתר ממתין בקוצר רוח למשובים מגוגל.

“הם באמת מתרגשים מהנושא, ככה הם מקבלים משוב מקהל הרבה יותר רחב.” אומר סינגהל.

האם תנועת המפרסמים תרד?

במרוצת השנים מנועי החיפוש החלו להציג יותר ויותר תשובות ישירות בתוצאות החיפוש שלהם. תוצאות כאלו החלו להדאיג מפרסמים, התוהים אם הם יישארו מחוץ לצירי התנועה המספקים מנועי החיפוש. אחרי הכל אם מנועי החיפוש מספקים תשובות ישירות בתוך תוצאות החיפוש שלהם, למה שמשהו ילחץ על קישורים מחוץ לתשובות הללו? גרף הידע של גוגל הולך להגדיל את כמות התשובות הישירות באופן משמעותי, דבר אשר עתיד לעורר מחדש את הדאגות הללו.

תגובתו של סינגהל היא שמפרסמים לא צריכים לחשוש. לטענתו רוב השאילתות הללו, לא מסיתות תנועה מן האתרים. חלק מהעניין נובע כנראה מכך שהקופסאות מעודדות חיפוש נרחב יותר, כך שבסופו של דבר אנשים עדיין מגיעים לאתרים חיצוניים.

ובכל זאת, הוא מודה כי כמה מהם יפסידו מהשינוי. אולם לדעתו זה בלתי נמנע, והוא מדגים בעזרת מטאפורת ה-“2+2”. אם גולשים מחפשים 2+2, למה שגוגל לא תספק תשובה ישירה לשאלתם במקום לשלוח אותם לאתרים אחרים? דרך אגב, גוגל כבר עושה מתמטיקה מן הסוג הזה במשך שנים.

מתחת תוכלו לשמוע את סינגהל מרחיב על הנושא לאחר שנשאל לגביו על ידי אדם מן הקהל ב-SMX לונדון אתמול:

אני מודאג לגבי מה יקרה אם מפרסמים ישתמשו במידע רב שמישהו בוויקיפדיה או Freebase ארגן לכדי מאגר מידע. לדוגמא, אם אתר מעריצים של דיסני ארגן רשימה של זמני הנסיעה במתקנים על ידי עבודת נמלים עצמאית, איזה קרדיט הם יקבלו כשאחרים ישתמשו במידע הזה? עובדות לא יכולות להיות תחת זכויות יוצרים, לפחות לא בארה”ב, כך שכל אחד רשאי להשתמש במידע, בהנחה שהם לא פשוט מעתיקים את פורמט התצוגה.

גוגל מספקת קישורי קרדיט למקורות מידע דוגמת וויקיפדיה. ווויקיפדיה נותנת קרדיט (אם כי לא באופן שעוזר לשיפור דירוגי החיפוש) למקורות מהם היא לוקחת מידע. אולם זה שם את מקור המידע הראשוני במרחק שני לחיצות מן המחפש, בהנחה שהוא רוצה להגיע מעבר לעובדות שהוא כבר קיבל.

זהו דבר שצריך לקבל את מלוא תשומת לבנו. כפי שכבר כתבתי בעבר, סביר להניח שגרף הידע ישפיע על קבוצה די מצומצמת של אתרים אשר מתמקדים בעובדות, אתרים שכנראה גם ככה חושפים תשובות כבר בתאור האתר שלהם, ולכן סביר שאינם מקבלים הרבה תנועה. אולם נצטרך לחכות ולראות.

כמו כן חשוב לזכור שתוצאות החיפוש הראשיות אינן נעלמות. הבה נבחן את החיפוש עבור פרנק לוייד רייט בשנית, והפעם ביחס בין פאנל הידע לתוצאות החיפוש הראשיות:

כפי שניתן לראות, קישורים לאתרים חיצוניים לגוגל נותרים מצד שמאל וממוקמים באזורים הכי נצפים בדף תוצאות חיפוש.

להיות חלק מזה

מה אם אתם רוצים להיות חלק מגרף ופאנלי הידע החדשים הללו? סינגהל אומר שכרגע אין כל מנגנון המאפשר לאתרים לעשות זאת. כלומר, אם יש לכם אתר לגבי פרנק לוייד רייט, אין כל דרך להיות מקושר כאיזשהו מקור מומלץ בפאנל של פרנק לויד רייט.

באופן פוטנציאלי, אפשר להכנס ל-Freebase, לפתוח חשבון ולתרום. אולם אני די בטוח שלהוסיף את הבלוג שלכם לרשימת בלוגים מזעזעת שכזו לא יתרום יותר מדי. אולי קטגוריות אחרות יהיו יותר מוצלחות, אולם אני הייתי ממתין עם הנושא הזה לבינתיים.

לתייג חלק מן הדפים שלכם עם סכמות פופולריות עשוי לתרום, אולם לא הייתי עושה זאת לו תקוותי היחידה הייתה להכניס את העובדות שלי לגרף הידע. הכתבות למטה מרחיבות בעניין השימוש בסכמות:

Schema.org: Google, Bing & Yahoo Unite To Make Search Listings Richer Through Structured Data
Google Takes First Big Bite Into Rich Snippet Search With Recipes
A New Google Rich Snippet For Real Estate, Other Business Listings
Google Adds Rich Snippets For Application Reviews: iTunes Apps, Android & More
Google Adds Rich Snippet Support For Music
How Retailers Can Improve Product Visibility Using Structured Markup
Concert Rich Snippets: List Your Ticket Sale Site Under Band Web Sites
MicroData & Retail Products: Not Ready For Primetime?
How To Use Rich Snippets, Structured Markup For High Powered SEO

פורמטים למודעות, ניידים וטאבלטים

כל אחד המכיר את המודעות של גוגל (Google Ads) מיד יתהה מה קורה כשפאנל הידע מופיע.סינגהל אומר שאם ישנן מודעות בנוסף לפאנל ידע, המודעות יופיעו גם כן. לגוגל יש גם פורמטים שונים למקרה בו לשאלת חיפוש אין, יש מעט או יש הרבה מודעות. לא ראיתי אותם, אולם אנסה לעדכן בנושא כשהם יהיו נגישים לאחר ההשקה.בנוסף סינגהל אומר כי גוגל משתמשת בפורמטים מיוחדים בכדי להתאים את לוחות הידע לטאבלטים וניידים. הם אינם מוגבלים לדסקטופים בלבד, חדשות טובות לאלו מביניכם שרוצים לרמות בערבי הטריוויה בפאבים ובברים. למרבה הצער, אין כל דרך לחפש בגרף הידע באופן ישיר. הוא רק מופיע דרך חיפוש רגיל בגוגל.

התחרות

כמובן שגוגל איננה לבד עם גרף הידע שלה. וולפרם אלפא (Wolfram Alpha), שהושק ב-2009, ממשיך לשדרג ולשפר את שירותו. הוא קיבל תנופה אדירה כשנבחר כשותף לחיפוש של אפל בכדי לחזק את Siri (על אף שהדבר הביא למבוכה קלה באפל לאחרונה בחיפוש מסויים לגבי סמרטפונים).

לגבי בינג, יש לה שותפות עם וולפראם אלפא וכן היא הבעלים של פאוורסט טכנולוגיות (Powerset technology) אשר מנסה, באופן די דומה לגרף הידע, להבין את המשמעות של מילים, במקום להתאים תבניות של אותיות לשאלות חיפוש. אולם ניכר כי בינג לא מינף לטובתו את השותפויות שלו עם וולפרם אלפא או עם פאוורסט. למען האמת, נראה כאילו גרף הידע של גוגל מתחרה ישירות בוולפרם אלפא. האם זה אכן המצב?

“וולפרם הרבה יותר חישובי” אומר לנו סינגהל תוך שהוא מסביר כי המטרה של וולפרם אלפא היא למצוא דרכים אפקטיביות להשתמש בעובדות בכדי לבצע חישובים.לדוגמא, אתה יכול להקליד “מכוניות בקליפורניה/אוכלוסיה בקליפורניה” לוולפרם אלפא והוא ייקח את שתי העובדות הללו ויהפוך אותן לממוצע (בערך מכונית אחת לכל שני אנשים דרך אגב, לפי מידע מ-2009). גוגל לא מנסה לבצע חישובים כאלו. המטרה היא לספק עובדות פופולריות.

העתיד

בראייה רחבה יותר, ברור שבהמשך גרף הידע לא ישמש אך ורק בשביל עובדות. במקום זאת, אם גוגל תוכל לתייג אתרים לישויות באופן יותר ממוקד ומדוייק, היא תוכל להבין את תוכן האתרים ואת הקשר שלהם לדברים אחרים באופן עמוק יותר, דבר שעשוי בהחלט לשפר את הרלוונטיות של תוצאות החיפוש הרגילות שלה.

אולם כל זאת בהמשך הדרך, יחד עם שינויים רבים אחרים שפאנלי הידע עצמם עתידים לעבור. היום הוא רק הצעד הראשון בדרך.
“לדעתי, אלו הם רק צעדיו הראשונים של תינוק, מטרתנו היא רק לחשוף את המשתמשים שלנו לטכנולוגיה” אומר סינגהל.

בכדי ללמוד יותר לגבי גרף הידע של גוגל, ראו את הסיקור של אחרים ברחבי הרשת הנאסף באתר Techmeme.com, את המידע בבלוג הרשמי של גוגל, ואת הסרטון הרשמי המצורף למטה.